"מאז הלידה כל כולי עם הקטנה
רוצה רק לחבק ולהניק אותה כל היום."

כך פותחת שירה (שם בדוי),
יולדת טריה צעירה ויפה .

"כשבעלי מגיע הביתה
אין לי כוחות, חלשה, עייפה ורעבה
ראשי מתפוצץ והלב מתכווץ
כל מה שאני צריכה שיכין לי
ארוחה טובה וישלח אותי לישון
אך הוא מתגעגע לימים הטובים שלפני
לא מבין לאן אשתו נעלמה ואפילו לפעמים כועס...

ואני,
אין לי זמן לעצמי
וכל מה שבעלי רוצה
זה מה שכבר ממש לא מעניין אותי...
באמת צריכה זמן לחזור לזה ולחזור לעצמי
ואין אפילו רגע לנשום...
איך מתמודדים וממה מתחילים?
מי קודם?
התינוקת?
בעלי?
אני???
ייאוש בעיניה...

שירה יקרה...
אני כל כך מבינה אותך...
עברת לידה, ותינוקת מתוקה הצטרפה אליך לחיים, הראש שלך כל כולו עסוק בה,
סדרי העדיפויות שלך השתנו..
הכוחות והזמנים התמעטו..
קודם עלייך לקבל את מצבך,
לידה זה כמו רעידת אדמה,
גופך עובר טלטלה
וגם הבית, והתא הזוגי...
לוקח זמן להתאושש
ה' ברא את זה כך שמה שמעסיק
את מוחך כרגע
זו התינוקת שלך
וכל כוחותיך מושקעים בדאגה
ושימת לב לצרכים שלה
וטוב שכך, כי אחרת איך היא תסדר לה בעולם?

מצד שני צריך לשמר את הקשר וזה גם אפשרי...
דברי עם בעלך על המצב ועל רגשותייך
ומה היית רוצה שיהיה...הקשיבי גם לו..העילית את מקומו...
קחי לך נשימה עמוקה ותתפללי מעומק הלב ה' שיעזור לך כאן במצב הזה.
וכמה טיפים טכניים שיכולים להיות לך לעזר: תנסי להוריד מטלות
שאפשר להסתדר בלעדיהם..
ולמצוא מי שיעזור לכם...
תשקיעי כמה שאת יכולה בשינה ואוכל מזין ואנרגטי לך ולבעלך.
מצאי לך זמן לעצמך שהוא רק שלך לבד לבד
בו את מתמלאת או מתפרקת
אפשר לרקוד, לצייר, לשיר, לדבר/לצאת עם חברה, לעשות הליכה, כל כושר אחר.
וכל מה שעושה לך טוב...
למצוא זמן זוגי שהוא רק שלכם ולעשות דברים כיפיים..
לפני שאת נכנסת לחדר השינה,
תכתבי את כל מה שמעיק על ראשך וכל המטלות ודאגות נשארות על הנייר לא נכנסות לחדר.
תפנקי את עצמך ותעניקי לך כמה שאפשר.
המחשבה צריכה להיות אני אני משקיעה בעצמי ומתמלאת כדי שיהיה לי מה לתת.
ושתזכרי שאת האמא, רעיה ואישה הכי טובה!!!

וואו..תודה..
אני כבר מתחילה לראות קצה חוט..
כבר לא מרגישה לבד בזה
והעומס מתחיל לרדת ממני...
נפרדנו בחיבוק..
ואני תפילה ותקווה שיהיו לה כוחות לימים הבאים...
כוחות להיות אישה רעיה ואמא...
הכי הכי טובה!!!

רות


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות