היא באה אלי לחנות,
אישה יפה ועדינה
מחפשת מבקשת ותוהה
במה להתחדש
מציעה לה ביגוד והיא מסרבת..
"לא, את זה אני לא יכולה..."
"למה?" אני שואלת.
כי אני לא יפה...
אני מסתכלת עליה, מקשיבה, מכילה
נותנת לה מקום לפרוק את כאבה
"נשמה, את כל כך יפה!
נזר הבריאה, הגוף שלך קדוש, ראוי ורצוי
ומהמם באמת...
ה' יתברך נתן לך אותו באהבה
בית לנשמה, כמו בית מקדש
הגוף שלך מדבר איתך
הקשיבי לו.. למה הוא זקוק?
היא מתבוננת בתוכה
ומתחילה מסע עצמי של הקשבה
ואהבה לגוף היקר הזה ולנפש המהממת
שיש לה...
המשכנו לדבר ואני זיהיתי דמעות של ניקוי
כאב ותסכול שמעיזים לצאת...
נפרדנו בתפילת הדרך, בברכה להצלחה וריפוי...

כעבור שבועיים אני פוגשת אותה כל כך מאירה
ויפה ושלימה. מרגישה מתוכה שלמות עצמית.
כולה מעוטרת בתכשיטים ובגדים יפים. יפה כפי שמעולם לא ראיתי אותה
כל כך התרגשתי בשבילה שהיא העיזה לשחרר את הגוף הכבול שלה
ומתפללת על כולנו שנעז לאהוב את הגוף שלנו יותר ויותר...

רות


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

תמונות